|
|||||||||||||||||||||
חיסונים:הבנות מוטעות לגבי חיסוניםרוב ההורים מעולם לא ראו מחלות כמו חצבת, חזרת או כל מחלה אחרת שפעם הייתה שכיחה והיום נמנעת באמצעות חיסונים. כתוצאה מכך, ישנם הורים שלא מבינים למה בעצם צריך לחסן את ילדיהם נגד מחלות אלו שנדמה שאינן קיימות עוד. הבנות מוטעות לגבי חיסונים יכולים לבלבל הורים המנסים לקבל החלטה שקולה לגבי בריאות ילדיהם. תפקידם של אלה אשר מספקים את החיסונים לתת להורים מידע מדויק לגבי כל חיסון וחיסון כדי שיוכלו להגיע להחלטה שקולה. 6 הבנות מוטעות לגבי חיסונים אשר הורים מודאגים נותנים כסיבות לפקפק בחכמה שבחיסון ילדיהם:
זה נכון שתנאים סוציו-אקונומיים משופרים ללא ספק השפיעו בצורה לא ישירה על מחלות. תזונה טובה יותר, אנטיביוטיקות וטיפולים אחרים הגבירו את שיעור ההישרדות ממחלות, בנוסף, תנאי מחייה פחות צפופים הפחיתו הידבקות של מחלות בין אנשים. אך אם מסתכלים על מספר המקרים של המחלות במהלך השנים, אין כל ספק להשפעתם הישירה של חיסונים. במקרה של חצבת בארה"ב למשל, מ-1950 עד קבלת רשיון לחיסון נגד חצבת ב-1963 היו מאות מקרים של הידבקויות בשנה, כעת מספר מקרי החצבת ירד לאפס מאז תחילת קבלת החיסון. ישנם נתונים דומים לגבי שאר המחלות אשר בימינו מקבלים נגדן חיסונים. אם נסתכל על מדינות כמו בריטניה, שוודיה ויפן אשר הפחיתו בשימוש חיסון נגד שעלת בגלל פחדים מהתופעות של החיסון, נראה כי אין כל ספק שלא רק שמחלות אלו לא יעלמו ללא חיסונים, הן אפילו יחזרו. ההשפעה הייתה דרמטית ומיידית – בבריטניה, ירידה בכמויות החיסונים נגד שעלת בשנת 1974 הובילה למגיפה של יותר מ-100,000 מקרים של המחלה ו-36 מקרי מוות עד שנת 1978. ביפן, בערך באותו זמן, ירידה בכמויות החיסון נגד שעלת מ-70% ל- 20% עד 40% מהאוכלוסייה בלבד הוביל לקפיצה במספר המקרים של המחלה מ-393 מקרים ללא מקרי מוות ב- 1974 ל-13,000 מקרים ו-41 מקרי מוות ב-1979. בשוודיה, מספר המקרים של המחלה עלה מ-700 מקרים מכל 100,000 ילדים בין הגילאים 0-6 שנים בשנת 1981 ל-3,200 מקרים ב-1985. 2. רוב האנשים הנדבקים במחלה קיבלו את החיסון. 3. ישנם חיסונים אשר גרמו ליותר מקרים עוינים ומקרי מוות מאחרים. הורים צריכים לבדוק אלו חיסונים אלה ולא לתת אותם לילדיהם. 4. חיסונים גורמים להרבה תופעות לוואי מזיקות, למחלות ואפילו למוות, בנוסף להרבה השפעות עתידיות אפשריות שאנחנו אפילו לא יודעים עליהן. אחת ההבנות המוטעות היא שהחיסון המשולב נגד דיפתריה, צפדת (טטנוס) ושעלת גורם ל-SIDS (סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות). במחקרים שנעשו כדי לבדוק את התיאוריה שחיסון זה גורם ל-SIDS נמצא כי מספר המקרים של SIDS נמצא בטווח המקרים הצפויים לקרות במקרה, ללא קשר לחיסון. בהרבה מהמחקרים אף נמצא כי החיסון מקטין את הסיכון ל-SIDS. משרד הבריאות דיווח שכל המחקרים המשווים בין ילדים שקיבלו את החיסון המשולב לילדים שלא קיבלו אותו, לא מצאו קשר לחיסון או שמצאו כי הסיכון ל-SIDS קטן אצל ילדים שחוסנו. אם לא היו חיסונים, היו הרבה יותר מקרים של המחלות, ועם זאת יהיו גם יותר מקרי מוות. צריך להסתכל גם על הסיכונים וגם על היתרונות של כל חיסון – אם משווים בין הסיכון מהמחלה לסיכון מהחיסון, אפשר לראות מהם היתרונות בלחסן את ילדינו. כך שהסיכונים האפשריים מהמחלות עצמן הרבה יותר חמורים מהסיכונים האפשריים מקבלת החיסון. 5. מחלות הנמנעות באמצעות חיסונים די נעלמו מהמדינה, כך שאין סיבה לכך שילדי יתחסן. כך שיש 2 סיבות לקבלת החיסון: אחת היא כדי להגן על עצמנו, גם אם אנחנו חושבים שהסיכויים שלנו להידבק במחלה נמוכים מאוד, המחלות עדיין קיימות ויכולות להדביק את כל מי שלא מוגן. הסיבה השנייה היא להגן על האנשים סביבנו. קיימים אנשים מעטים שלא יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות כגון אלרגיות למרכיבי החיסון, בנוסף לאנשים מסוימים שלא מגיבים כלל לחיסון (לא מפתחים חסינות) – התקווה היחידה של אנשים אלה היא שאנשים סביבם יתחסנו ולא ידבקו במחלות. 6. לתת לילד חיסונים רבים נגד מחלות שונות בו זמנית מגביר את הסיכוי לתופעות לוואי מזיקות ויכול להקשות על מערכת החיסון. היתרון בלתת לילדנו מספר חיסונים בו זמנית הוא שבצורה זו אנו יכולים לחסן אותם כמה שיותר מוקדם בפני מחלות שונות כדי להגן עליהם בחודשים הפגיעים ביותר של חייהם.
|
|||||||||||||||||||||
חינוך והתנהגות
|
|||||||||||||||||||||