שיטת מונטסורי, היא גישה חינוכית שמקורה בתחילת המאה ה-20 ומבוססת על תצפיות ומחקרים שערכה ד"ר מריה מונטסורי. כנסו לקריאה אודות גישת מונטסורי הייחודית
מונטסורי - הכל אודות שיטת מונטסורי
שיטת מונטסורי, היא גישת חינוכית שמקורה בתחילת המאה ה-20 ומבוססת על תצפיות ומחקרים שערכה ד"ר מריה מונטסורי. עיקרי השיטה המונטסורית מבוססים על למידה ופעילות המונעת מסקרנותו הטבעית של הילד בהתאם לשלבי התפתחותו השונים. בבסיסה הרעיוני של גישה זו הדוגלת בלמידה חופשית, ילדים מעצם סקרנותם הטבעית, יכולים להביא ללמוד ולהתפתח באופן עצמאי. לפי עקרונות היסוד של החינוך המונטסורי, הילד הוא המרכז ולכן יש לכבד אותו ולהאמין ביכולותיו תוך עידודו להתנסות ולביצוע מגוון פעולות לימודיות באופן עצמאי.
עוד בימיה הראשונים של שיטה זו, ראתה ד"ר מונטסורי, כי "טבעו האמיתי של הילד" הוא הינע ללמידה מתוך סקרנות פנימית ולא "צורך" וזאת מעצם היותו אוטודידקט. בתוך כך, נשענו עקרונות אלו על כך שבשנות החיים הראשונות, מבנה המוח של הילדים סופג את הסביבה ומחקה אותה כך שמרבית הלמידה מתבצעת באופן תת הכרתי. לאור זאת, ד"ר מונטסורי ראתה בילדים כאינדיבידואלים שביכולתם ללמוד באופן טבעי ולכן עקרונות השיטה פועלים בסינרגיה של משולש מונטסורי הבנוי מ"סביבה - ילד – מבוגר". כמו כן, השיטה אינה מתמקדת רק במישור הלימודי-התפתחותי ונוגעת גם להיבטים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים שעוטפים את התפתחותו של הילד משנות חייו הראשונות.
מקור שיטת מונטסורי
גישת החינוך המונטסורי, פותחה בידי רופאה איטלקייה בשם מריה מונטסורי. מריה, שנולדה בשנת 1870 באיטליה, גדלה בסביבה בה נשים משכילות עסקו בעיקר במקצועות ההוראה. אולם למרות הביקורת מצד הסביבה, בחרה מריה ללמוד מקצועות מדעיים ובגיל עשרים, סיימה בהצלחה לימודי פיזיקה ומתמטיקה. אולם, הבינה שאין לה עניין במקצוע זה והחליטה לעבור ללימודי רפואה באוניברסיטת רומא, דבר שהיה נדיר אצל נשים בימיה של מונטסורי. במהלך לימודיה, נתקלה בקשיים רבים בגלל היותה אישה אך לבסוף, סיימה את לימודיה בהצלחה והייתה האישה הראשונה שהוסמכה כרופאה באיטליה.
בעת עבודתה של מונטסורי במרפאה פסיכיאטרית, התנסתה בעבודה עם ילדים בעלי לקויות שונות. בעת התצפיות הרבות שערכה, גילתה שהבעיות החינוכיות עמם הממסד הפדגוגי המסורתי מתקשה להתמודד, הן כאלו בהן ניתן לטפל באמצעות טיפול חינוכי ולא רפואי. מפגשים אלו, הביאו את מריה מונטסורי לפיתוח תפיסה חינוכית-רעיונית שלימים הפכה לגישת החינוך המונטסורי. יישום העקרונות הללו, היו תחילה בעת שניהלה בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים שם החלה ד"ר מונטסורי, ליצור סביבת לימוד עשירה בגירויים בה הלימוד מתקיים תוך כבוד הדדי ואינטראקציה גבוה בין הצוות לתלמידים.
בעת ניהול בית הספר, בחנה מריה מונטסורי את התפיסה שבנתה לאור תצפיות שונות וגילתה כי עבודה מבוססת התאמה אישית, תוך הכוונה ועידוד החשיבה העצמאית, עשויים להביא למיצוי הפוטנציאל האישי של כל ילד . באותה עת, הפכה מונטסורי מרופאת ילדים למחנכת ובשנת 1901, הגיעה למסקנה כי העקרונות שפיתחה נכונים גם לילדים ללא צרכים מיוחדים. מספר שנים לאחר מכן, נקרתה הזדמנות בדרכה, לפתוח מסגרת חינוכית בה תוכל ליישם את רעיונותיה החדשים וכך נולד "Casa dei Bambini" בית הילדים המונטסורי הראשון.
ההכרה עולמית בשיטת מונטסורי
שנה מפתיחת בית הילדים המונטסורי, פעלו באיטליה חמישה בתי ילדים המבוססים על שיטתה של מונטסורי ומבקרים מכל העולם הגיעו כדי לשמוע על השיטה החינוכית החדשה. בשנים שלאחר מכן, גברה הסקרנות העולמית בכל הנוגע לשיטה שפותחה באיטליה ומריה מונטסורי הוזמנה להרצאות וביקורים בכל רחבי העולם. בשנת 1914, אף הוקמה אגודה מונטסורית אמריקאית שבראשה עמד לא אחר מאלכסנדר בל, ממציא הטלפון. למרות שאת חייה בשלב זה, הקדישה מריה מונטסורי להפצת השיטה בכל רחבי העולם, עם עליית הפאשיזם, נסגרו בתי הספר המונטסורים ומריה נאצלה לברוח מאיטליה ביחד עם משפחתה.
נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, פועלים ברחבי העולם למעלה מ7,000 מוסדות חינוך מונטסורים. כמו כן, קיימים ארגונים לפיקוח וקביעת המדיניות בגנים ובתי הספר המונטסורים ומתקיימות גם הכשרות ייחודיות לאנשי חינוך. כיום, רבים מספרים שהתחנכו על ברכי השיטה המונטסורית ביניהם ניתן למצוא את מנכ"ל מייקרוסופט – ביל גייטס, הזמרת ביונסה ועוד רבים נוספים.
עקרונות השיטה המונטסורית
סביבת מונטסורי
ביסודות גישה המונטסורית, מצויה ההנחה כי האופן בו ניתן להגשים את עקרונות הלמידה ומיצוי הפוטנציאל הטבעי של הילד, מתחילים בסביבה בה הוא לומד. בעיקרי השיטה נתפס החלל כסביבה מחנכת אשר מאפשרת חקירה וגירוי סקרנותם הטבעית של הילדים. לאור זאת, עוד בשנותיו הראשונות של החינוך המונטסורי התעצב המושג "הסביבה המוכנה" לפיו סידור וארגון החלל בהתאם לממדיו ויכולותיו ההתפתחותיות של הילד מזמינה אותו לחוש את הסביבה ולהתנסות בה בעצמו.
הגנים המונטסוריים, בנויים מחלל מרווח בעל חלונות גדולים ומראות רבות. המטרה היא יצירת חלל מואר בו הילדים יוכלו לראות את עצמם וללמוד את סביבתם. בשעות הלימוד, מרבית הפעילויות מתבצעות בקבוצות קטנות והחומר הלימודי מועבר בצורה נגישה ואף מעודדת את הילדים להתנסות בה באופן עצמאי. לצד התכנים ההתפתחותיים-לימודיים, לוקחים ילדי הגן חלק אקטיבי בפעולות יומיומיות דוגמת פינוי השולחן לאחר האוכל, ניקיון הסביבה ואף הכנת מזון.
הילד בחינוך המונטסורי
מריה מונטסורי ראתה בילדים אינדיבידואלים בעלי רצונות וצרכים שונים שאותם יש לכבד . ראייה זו, היא שהתוותה את העקרונות המנחים לתפיסת הילד כמרכזה של הגישה המונטסורית. מאחר והילדים סקרנים מטבעם, הם נהנים לחקור את הסביבה וללמוד ממנה. כבוד הילד ורצונו החופשי, הם אלו שמתווים את הדרך למחנכים המונטסורים אותם הם מיישמים באמצעות מתן חופש פעולה, למידה באמצעות משחק ואף מעורבות אקטיבית בסביבה הלימודית. היקף ההתנסות והלמידה, תלויים בשלבי ההתפתחות השונים של הילד, מותאמים לצרכיו השונים ומתבצעים תוך ניסוי וטעיה.
המבוגר המונטסורי
תפקידי ההורים והמחנכים בחינוך המונטסורי שונים מבחינוך המסורתי. בהיבט ההורי, מהווים האמא והאבא סביבת החינוך הראשונית מהרגע שיוצא לאוויר העולם וכך לאורך כל החיים. המחנך המונטסורי, שהוא המעגל המשני, מבצע תצפיות על מנת ללמוד את הכישורים של כל ילד ולהתאים את התוכן הנלמד אליהם וזאת בשביל לגרות את סקרנותו, חדוות הלמידה שלו ולהביא למימוש הפוטנציאל האישי שלו. כמו כן, מתוך כבוד אל הילד ואל פעילותו, תפקיד המחנך הוא להדריך את הילד ולאפשר לו חופש פעולה מיטבי.
אופן הלמידה בגישה המונטסורית , מתבסס על למידה עצמאית מתוך ההנחה כי רכישת ידע נובעת מיכולות טבעיות ולא מתוך הכוונה חיצונית-סמכותית. מעצם סקרנותו הטבעית והסביבה המונטסורית המעוצבת באופן המגרה את חושי הלמידה, מתפתחת היכולת של הילד לרכוש ידע בתחומי החיים השונים באופן עצמי ובקצב המותאם לצרכיו ורצונותיו.
מישורי התפתחות – בשיטת מונטסורי
בשיטת החינוך המונטסורית, נחלקים שלבי החיים השונים של הילד ל"מישורי התפתחות" מתוך ההבנה כי בין שלבי ההתפתחות השונים, שוני ומאפיינים הנובעים מהצרכים המאפיינים כל שלב חיים.
מישורים אלו, נחלקים לארבעה שלבים התפתחותיים והם:
- גילאי הינקות (מהלידה ועד 6) המאופיינים בצורך בעצמאות פיזית
- גילאי הילדות (6-12) בהם הדגש הוא פיתוח העצמאות המחשבתית
- גילאי ההתבגרות (12-18) בהם מתפתחת העצמאות הרגשית והשאיפה למימושה
- גילאי הבגרות המוקדמת (18-24) בהם המאפיין העיקרי הוא החתירה לעצמאות כלכלית
לכל אחד ממישורי ההתפתחות, שני שלבים המביאים לגיבוש העצמאות הנוגעת לכל חלק מהשלב ההתפתחותי. בשלב הראשון, הלומד מבטא רגישות מסוימת לחוויות והפעילויות השונות שמביא עימו השלב בו הוא מצוי. בשלב השני, מתבצעת הפנמה של המיומנויות שרכש הלומד בשלב זה, והוא מכין עצמו לשלב ההתפתחות הבא.
המוח הסופג
לאורך שנות המחקר של מריה מונטסורי והשכלתה הרפואית, התוותה את העקרונות השונים לתאוריית התפתחותו של הילד, שבבסיסה ההבחנה בין מישורי ההתפתחות השונים. התקופות הרגישות בשלבים אלו, כוללות מאפיינים פיזיים, חברתיים וקוגניטיביים שונים. בתוך כך, ההתפתחות המוחית החשובה ביותר מצויה, בשלב הינקות שנמשך עד לגיל 6 ונקראת "המוח הסופג" (Absorbent Mind).
מקור המושג הוא בכך שבשנים אלו, עיקר הלמידה של הילד מתרחשת דרך "ספיגה" וחיקוי הסביבה הקרובה. לאור זאת, חקירת הסביבה מתבצעת באמצעות החושים השונים וכך מפתח את הידע והכישורים בכלל מישורי החיים. שלב זה, הוא החשוב ביותר שכן לצד פיתוח היכולות המוטוריות, חלים שינויים ובהם מפתחת גם השאיפה לעצמאות פיזית ולכן, זקוק הילד למרחב פעולה חופשי.
למידה רב גילית
כפי ששלבי החיים השונים נחלקים לקטגוריות התפתחותיות שונות, כך גם החללים החינוכיים. בעוד שבמערכת החינוך המסורתית, מחולקות השכבות השונות באופן חד גילי (כיתות המורכבות משכבת גיל אחת), בחינוך המונטסורי החלוקה היא תלת-גילית (שלוש שכבות גיל הלומדות ביחד).
היתרונות בלמידה רב גילית, גלומים בפיתוח קשרים משמעותיים, שכלול יכולות הלמידה ופיתוח מיומנויות חברתיות הנובעות מאינטראקציה בין גילית. הכיתות המונטסוריות השונות, מאופיינות בקבוצות קטנות, המאפשרות מתן דגש לשוני בין צרכיו השונים של כל ילד. כמו כן, שכבות הגיל הצעירות מחקות את התנהגות הבוגרות ואילו הילדים הבוגרים, מפתחים כישורי אחריות ומנהיגות מעצם היותם הבוגרים. בנוסף, ההטרוגניות החברתית מאפשרת מעמד דינאמי המפרה את כלל קבוצות הגיל הלומדות יחדיו.
חומרים מוחשיים
כחלק מהסביבה המונטסורית וגירוי חושי הלמידה, פותחו אביזרים שונים הקרויים עזרי למידה מונטסורים המותאמים לצורך הלימודי ושלב החיים בו מצוי הילד.
עזרי הלימוד המונטסוריים - בחלוקה לתחום הנלמד ושלבי החיים השונים:
- למידה חושית (Sensorial) - אביזרים המיועדים לשלבי הינקות הראשונים ומסייעים בפיתוח השימוש בחושים השונים. בשלב זה, המוח הסופג מאופיין בקליטת גירויים שונים מהסביבה. מכאן שדוגמאות לעזרים מסוג זה יכולות להיות: צעצועי עץ צבעוניים, כאלו המפיקים צלילים שונים ועצמים בגדלים וטמפרטורות שונות.
- חיים שימושיים (Practical life) - עזרים המיועדים לגילאי 3-6 שתפקידם פיתוח המיומנויות השונות בחיי היום יום. מיומנויות אלו, הן פעילויות אקטיביות דוגמת טאטוא, הכנת אוכל ונטילת ידיים. האביזרים הנוגעים לחיים שימושיים, יהיו לרוב נוחים לשימוש הילד ובגודל המותאם לו.
- אביזרים מתמטיים ( (Mathematics- עזרים שתפקידם פיתוח היכולות האנליטיות של הילדים באופן לא מאיים והנגשת יסודות המתמטיקה השונים. אביזרים אלו, יכולים להיות צורות גיאומטריות מחומרים שונים או מספרים ופעולות מתמטיות באמצעותם נרכשות יכולות חישוביות בסיסיות.
- אביזרי שפה ( Language) - צעצועים ועצמים שונים שתפקידם לשכלל את היכולות השפתיות של הילדים. באביזרים אלו, ניתן למצוא אותיות מחוספסות, סימני פיסוק צבעוניים וצורות שונות שתפקידן בין היתר ללמד הגייה נכונה והעשרת השפה שעדיין נמצאת בתהליכי התפתחות אצל הילד.
- אביזרי לימוד גאוגרפיים ( Geography) - פיתוח המודעות לעולם הפיזי ומדינות שונות כהמשך לפיתוח המודעות הסביבתית. בחלק לימודי זה, מבוססים האביזרים על רכישת ידע הנוגע לכדור הארץ, מדינותיו השונות והתרבויות המגוונות. עזרי הלימוד אלו, יכולים להיות מפות מחוספסות או גלובוסים צבעוניים.
- לימוד סביבתי (Botany) - אביזרים ופעולות שונות שתפקידם פיתוח המודעות הסביבתית ואהבתו של הילד לטבע החיצוני. עזרים הנלווים ללימוד הסביבתי, יהיו כרטיסיות עם סוגי חיות וצמחים שונים ומשחקי חשיבה להכרת עולם הטבע.
