ילדים מפונקים - מידע מפורט אודות ילדים מפונקים
Emama

ילדים מפונקים

»
»
»

כולנו ראינו ילדים מפונקים – הם מתפרצים בזעם בחנויות צעצועים אם הוריהם לא קונים להם את הצעצוע שהם רוצים, קשה להם להתחלק בדברים שלהם עם אחרים. ילד נהיה מפונק כתוצאה מפינוק ושבח יתר, הוא לא היה צריך להרוויח את מה שיש לו מכיוון שהכל פשוט ניתן לו. הילד הזה חסר הגינות, קור רוח ותודעה מוסרית.

יש הרבה דוגמאות למשמעות האמירה "להיות מפונק": ילדים מפונקים מצפים שיעברו בשקט על כל דבר שהם עושים. הם מצפים לטובות מיוחדות מחברים ומורים (דחיית הגשת תרגיל בכמה ימים, למשל). הם מקבלים דמי כיס מבלי לעשות מטלות בבית בכלל. הם לא צריכים לציית לחוקים בבית כגון להיות בבית בשעה מסוימת אחרי יציאה עם חברים. בגדול, להוריהם יש יד רכה מדי. ה"לקבל" משהו זה מה שחשוב לילדים מפונקים, לא העובדה שיש להם את החפץ.

אנחנו, כהורים, רוצים להגיד לילדינו שזה מספיק, ללמד אותם לא להיות מפונקים. אך כמה מאיתנו בעצם חיים את חיינו שלנו באותה דרך מפונקת? כמה מכם השתמשתם ב"קשרים" כדי להשיג משהו שאחרת הייתם צריכים להתאמץ עבורו יותר? אז למה זה מפתיע אותנו כשאנחנו רואים את ילדינו מתנהגים באותה צורה?

הסיכונים האמיתיים בלפנק יתר על המידה

פינוק יתר הוא חלק מתבנית מסוימת שעלולה להוביל לתוצאות מסוכנים הכוללות שימוש בסמים, שתיינות, הגעה להישגים נמוכים בלימודים, הפרעות אכילה, עישון סיגריות, רמאות במבחנים, שקרים, חרדות או דיכאונות ולהבריז מבית ספר. אך ישנם סיכונים אחרים, פחות ברורים הקשורים לפינוק יתר.

ילדים מפונקים לעיתים מתקשים להתמודד עם לחצים, תסכולים ומתחים שהחיים מציגים. הם אינם מאושרים ולא לומדים מהטעויות שלהם. ילדים שפונקו יתר על המידה, לעיתים רחוקות מסתכלים לתוך עצמם אלא מתרכזים בחיצוניות. למשל, ילד מפונק ללא ביטחון עצמי עלול להשתמש בעושר שלו ולקנות חברים – כל שעליו לעשות הוא ללבוש את הבגדים הנכונים או להשתייך למועדונים המקובלים – במקום לעבוד על שיפור ההערכה העצמית שלו. ילדים מפונקים נוטים גם לפנות לגורמים חיצוניים אחרים כגון סמים ואלכוהול, על מנת להתחבא מאחוריהם – להסתיר ביטחון עצמי נמוך ובעיות רגשיות אחרות.

נראה שילד מפונק אינו מסוגל לעשות בדק-עצמי ולבחון את הפנימיות שלו עצמו, אשר כמובן מהווה את המקום ממנו נובעים איזון, כח ואושר. מכיוון שחייו של ילד מפונק לעיתים קרובות קלים מדי, הם חסרים את המצוקה (המזל הרע) שיכולה לעזור לילדים לפתח תחושה פנימית על היכולות שלהם להסתגל ולהתגבר.

פינוק אינה מחלה של ילדים עשירים בלבד, למרות שכסף לעיתים קרובות מקל משמעותית להחצין בעיות ופתרונות (קניית חפצים חומריים בצורה מופרזת, לשלם עבור הפסיכולוגים, בתי הספר וטיפולי גמילה הטובים ביותר), גם הורים שאין להם הרבה כסף יכולים לעשות את אותו הדבר. אפשר לפנק ילדים גם מבלי להוציא ולו אגורה אחת – על ידי כך שלא מצפים מהילד לקחת אחריות על מעשיו או להתקפל בקלות מדי לבקשותיו.

מחקרים שבהם שאלו ילדים מה הם חושבים על פינוק, הראו שילדים חושבים שפינוק זה לאו דווקא השובע מכסף או חפצים חומריים, אלא גישה של חוסר רצון לעזור, להשתתף, לתרום – לעשות רק מה שרוצים ומתי שרוצים. ילדים אפילו הודו בכך שקבלת דמי כיס ללא הצורך לעשות מטלות עבורם קשור לפינוק יתר.

איך אתם, כהורים, יכולים להלחם בגישה הזו

יש הורים שמודעים לעובדה שאם ילדים מבזבזים כסף שהם עבדו כדי להרוויח אותו, הם ילמדו את ההבדל בין מה שהם רוצים למה שהם צריכים. דוגמא טובה לכך היא מודעות למותגים – אתם יכולים להדגים לילדכם את ההבדל בין רוצה לצריך על ידי כך שעל מותגים הוא ישלם מכספו שלו, או לחילופין, שהוא ישלם את ההפרש במחיר בין המחיר הרגיל וההגיוני למחיר של המותג.

כדי לעצור את סינדרום פינוק היתר, ראשית, עליכם ההורים לבחון איך אתם תורמים להתנהגות של ילדכם – כמה מהמקרים הבאים נכונים לגביכם?

  • ילדכם מילל לעיתים קרובות (ילדים שמייללים הרבה בדרך כלל הבינו שזו אסטרטגיה טובה לקבל את מה שהם רוצים).
  • אתם שמים לב לכך שאתם עושים עבודות בית וילדכם יושב מול הטלוויזיה.
  • אתם לא מצליחים לחשוב על מתנה ליום ההולדת של ילדכם מכיוון שיש לו כבר כל כך הרבה.
  • כאשר ילדכם מתלונן על האוכל שהכנתם לארוחת הערב, אתם מכינים משהו אחר.
  • אתם נותנים לילדכם דמי כיס מבלי לדרוש שיעשה מטלות בבית בתמורה.
  • אתם ממהרים לעזור לילדכם בשיעורי הבית בסימן הראשון לקושי.
  • אתם מגשימים את כל בקשותיו של ילדכם מבלי לפספס פעימה.

כעת, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

  • האם אתם מכירים ילדים אחרים אשר אתם מחשיבים כמפונקים?
  • האם אתם מזהים את ההתנהגות שלהם בילד שלכם?
  • האם אתם חושבים שאדם זר יחשיב את ילדכם כמפונק? אם כן, למה?

למרות שזה ממש לא פשוט לראות פגמים בילדכם ובעצמכם, צעד חשוב והכרחי כדי לעצור את המחזור הזה הוא לזהות אם ילדכם אכן מפונק ואת המקרים שבהם יתכן שאתם מעודדים את ההתנהגות הזו. רק לאחר שתזהו את התחומים הללו, תוכלו להתחיל לשנות את ההתנהגות שלכם, דבר שבסופו של דבר ישפיע על מעשיו וגישתו של ילדכם. למשל, אם ילדכם בררן באוכל שלו, אל תציע להכין לו אוכל חילופי ישר. במקום זה, נסו לעניין אותו בסוגים שונים וחדשים של אוכל על ידי כך שתתנו לו לעזור לכם לתכנן את הארוחות. אם זה לא עובד, הציעו להכין משהו אחר רק לאחר שהוא טעם מהאוכל שכל שאר המשפחה אוכלת. ואם ילדכם גדול מספיק, הוא יכול להכין לעצמו אוכל חליפי, אך לא משהו שיגרום ליותר לכלוך ובלגאן שיהיה עליכם לנקות אחר כך.

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, לרבות מידע בנושאי בריאות, המלצות וטיפים, הינו מידע כללי בלבד, ואין בהם כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה, במיוחד בנושאי בריאות, על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.

בחזרה לחלק העליון