חיסונים - חלק שני - מידע מפורט אודות חיסונים - חלק שני
Emama

חיסונים - חלק שני

»
»
»
»

חיסונים הינם חלק חשוב מחייו של תינוק, אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על ילדך בריא הינה לוודא שהוא מקבל את החיסונים בזמן. לכן חשוב לדעת אילו חיסונים תינוקות מקבלים ובאיזה גיל מומלץ לקבל אותם.

פוליומיאליטיס (שיתוק ילדים)

מחלה זו בדרך כלל פוגעת בחלקים ממערכת העצבים המרכזית (מח ועמוד השדרה), דבר שיכול לגרום לשיתוק ואף למוות. ישנם זנים שונים של וירוס הפוליו אשר בדרך כלל חודרים לגוף דרך הפה ויוצאים עם הצואה. המחלה עוברת מאדם לאדם ע"י אכילת אוכל נגוע או ידיים נגועות המוכנסות לפה. לעיתים הוירוס יכול לחדור לגוף דרך מערכת הנשימה ויכול לגדול בגרון או במעי.

לפני המצאת החיסון, נגיף הפוליו גרם בדרך כלל למחלה קלה המתבטאת בחום, כאבי ראש, כאבי גרון והקאות והיא נמשכת כ- 3 ימים. לאחר הפוגה של כשבוע מהמחלה, כשליש מהילדים חוו התקף חוזר אך בחומרה רבה יותר. חזרה זו של המחלה מתבטאת בכאבים ונוקשות בצוואר, בגב וברגליים (רמז להדבקת קרומי מח השדרה. בנוסף, המחלה עלולה לגרום לשיתוק המלווה בכאבי שרירים.

המחלה פוגעת בגוף בצורה שאינה סימטרית בדרך כלל ומשתנה בחומרתה (פגיעה בשרירי הנשימה ועד אי-ספיקה נשימתית).

קיימים שני חיסונים אפשריים נגד מחלה זו:

1.חיסון ע"י וירוס חי ומוחלש הניתן בטיפות לפה אשר מחסן באופן די טבעי את הגוף.

2.חיסון ע"י וירוס מומת הניתן בזריקה לשריר. חיסון זה מכיל את שלושת קבוצות הזנים של הפוליו ומקנה חסינות מרבית לאחר 3 מנות.

חיסונים אלה ניתנים בגילאים 2 (וירוס מומת), 4 (וירוס מוחלש ווירוס מומת), 6 (וירוס מוחלש) ו- 12 חודשים (וירוס מוחלש ווירוס מומת) ביחד עם חיסון ה- DTaP. מומלץ לקבל זריקת חיזוק בגיל 4-6 שנים. מבוגרים מעל גיל 18 לרוב אינם צריכים לקבל את החיסון, חוץ מאלה הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה כגון:

  • מטפלים רפואיים הבאים במגע עם אנשים החולים בפוליו.
  • חוקרי מעבדה אשר באים במגע עם הוירוס.
  • אנשים המטיילים לאזורים בהם מחלת הפוליו שכיחה.

מבוגרים אשר לא קיבלו חיסון זב כלל מקבלים 3 מנות של החיסון:

  • מנה ראשונה בכל עת.
  • מנה שנייה 1-2 חודשים אחרי המנה הראשונה.
  • מנה שלישית 6-12 חודשים לאחר המנה השנייה.

מבוגרים אשר קיבלו חיסון חלקי של מנה אחת או שתיים מקבלים את שאר המנות הנותרות.

מבוגרים אשר קיבלו 3 מנות מהחיסון מקבלים זריקת חיזוק.

כמעט ואין תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון בוירוס המומת. החיסון בוירוס המוחלש עלול לגרום לתופעות לוואי כגון אדמומיות או נפיחות הפנים, התנפחות של הפה והגרון, חולשה, סחרחורות או קצב פעימות לב מהיר וקשיי נשימה ובנוסף, לעיתים נדירות מאוד לשיתוק, אם יש את אחת מתופעות אלו, אז הן יופיעו תוך דקות בודדות מקבלת החיסון.

לאנשים הסובלים מתופעות אלרגיות חמורות לתרופות אנטיביוטיקה או אשר סבלו מתופעה אלרגית חמורה לזריקה קודמת של חיסון הפוליו, לא מומלץ לקבל את החיסון. לאנשים אשר סובלים ממחלה עם או בלי חום גבוה ולנשים בהריון, מומלץ לחכות ולדחות את קבלת החיסון.

דלקת אוזניים

זוהי דלקת חמורה אשר יכולה לפגוע בסינוסים ובאוזן הפנימית, בנוסף היא גם עלולה להיות קטלנית ולפגוע בריאות, בדם ובמח. ישנם 7 זנים שונים של הבקטריה אשר גורמת למחלה זו והחיסון (PCV) מגן בפני כולם ע"י חשיפה לכמות קטנה של הבקטריה או של חלבון מהבקטריה וכך הגוף מפתח חסינות למחלה.

(החיסון הזה ניתן רק לילדים בגילאים 6 שבועות ועד 10 שנים. מבוגרים וילדים מעל גיל שנתיים מקבלים חיסון אחר הנקרא PPV).

החיסון ניתן ב- 4 מנות באמצעות זריקה לשריר: המנה הראשונה ניתנת בגיל חודשיים, בגילאים 4, 6, ו- 12-15 חודשים ניתנות זריקות חיזוק לחיסון. ילד מעל גיל 6 חודשים אשר לא קיבל עדיין את החיסון יכול לקבל את החיסון לפי לוח הזמנים הבא:

  • בין הגילאים 7-11 חודשים – שתי זריקות במרחק של לפחות 4 שבועות אחת מהשנייה, עם זריקה נוספת לאחר גיל שנה, כאשר עברו לפחות חודשיים מהזריקה השנייה (הזריקה הראשונה הינה החיסון והשתיים האחרות הנן זריקות חיזוק).
  • בין הגילאים 12-23 חודשים – שתי זריקות במרחק של לפחות חודשיים זו מזו (הזריקה השנייה הינה זריקת חיזוק).
  • בין הגילאים 2-9 שנים – זריקה אחת בלבד. (ילד מעל גיל שנתיים כאשר הוא מקבל את המנה הראשונה, כנראה שלא יהיה זקוק לזריקת חיזוק כלל).

תצרי קשר עם הרופא של ילדך אם הילד פספס מנה אחת של החיסון כדי שיקבל אותה כמה שיותר מהר (אין צורך להתחיל את התהליך החיסוני מהתחלה), אך חשוב לוודא שהילד מקבל את כל המנות המומלצות של החיסון כדי שיהיה מחוסן לחלוטין נגד המחלה.

חשוב לעקוב אחר תופעות לוואי כלשהן אם יש כאלה לאחר החיסון ולספר עליהן לרופא לפני המנה הבאה. אם ילדך חווה תגובה אלרגית לחיסון קודם של המחלה, או אם טופל נגד סרטן בכימותרפיה או קרינה ב- 3 שנים האחרונות, לא כדאי שיקבל את החיסון. לפני קבלת החיסון חשוב לעדכן את הרופא אם ילדך אלרגי לתרופה כלשהי או אם:

  • ילדך סובל מדימומים, בעיות קרישת דם או שתפי דם.
  • לילדך יש היסטוריה של פרכוסים.
  • ילדך אלרגי לגומי לייטקס.
  • לילדך יש מערכת חיסון חלשה כתוצאה ממחלה, השתלת מח עצם, לקיחת תרופות מסוימות או קבלת טיפול לסרטן.
  • ילדך לוקח מדללי דם.

לפני קבלת החיסון חשוב לעדכן את הרופא בכל החיסונים הקודמים שילדך קיבל, בנוסף חשוב להודיע לו אם ילדך קיבל תרופות המחלישות את מערכת החיסון כגון:

  • תרופת סטרואידים דרך הפה, אף או זריקה.
  • תרופה המטפלת בספחת (מחלת עור כרונית המתבטאת כפצעים אדומים המלווים בקשקשת לבנה, אשר לרוב מתפתחים במפרקים ובראש), דלקת פרקים rheumatoid, או כל מחלה אוטו-אימונית אחרת (מחלות שבהן מערכת החיסון מזהה בשוגג את הגוף עצמו כפולש זר ותוקפת אותו).
  • תרופות לטיפול או מניעת הדחייה של איברים שהושתלו.
  • ויטמינים, מינרלים, תרופות טבעיות וכל תרופה אחרת שילדך מקבל.

כמו כל חיסון, גם לחיסון זה תתכנה תופעות לוואי אך הסיכון של תופעות לוואי חמורות מאוד קטן. הרבה יותר מסוכן לילדך לחלות במחלה מאשר קבלת החיסון המגן עליו בפניה. תופעות הלוואי חמורות האפשריות כתוצאה מחיסון זה כוללות (אם ילדך סובל מאחת מתופעות אלה, יש לקחת אותו מיד לרופא):

  • חרלת (מחלת עור המתבטאת כנגעים מורמים, בצקתיים, בעלי גוון אדמדם שמרכזם לעיתים בהיר).
  • קשיי נשימה
  • התנפחות הפנים, שפתיים, לשון או גרון.
  • חום של 40 מעלות צלזיוס ומעלה.
  • פרכוסים
  • דימומים או שתפי דם המופיעים בקלות יתר.
  • כאבים חמורים, גירוד או שינויים בעור במיקום קבלת הזריקה.

תופעות לוואי חמורות פחות כוללות:

  • כאבים קלים, אדמומיות, נפיחות או גבשוש קשיח במיקום קבלת הזריקה.
  • תשישות
  • בכי מרובה
  • חום של 38 מעלות צלזיוס
  • הקאות, שלשולים וחוסר תיאבון
  • פריחה קלה בעור.

הבהרה

המידע המופיע באתר זה, לרבות מידע בנושאי בריאות, המלצות וטיפים, הינו מידע כללי בלבד, ואין בהם כדי להוות ייעוץ מקצועי. על הקורא לפנות למומחה, במיוחד בנושאי בריאות, על מנת לקבל ייעוץ מקצועי. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.

בחזרה לחלק העליון