זכויות הורים גרושים - מה חשוב לדעת על משמורת וחלוקת זמן - מידע מפורט אודות זכויות הורים גרושים - מה חשוב לדעת על משמורת וחלוקת זמן

זכויות הורים גרושים - מה חשוב לדעת על משמורת וחלוקת זמן

כאשר הורים מתגרשים בישראל, אחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר הוא קביעת הסדרי משמורת והסדרי שהות עם הילדים. ההחלטות בתחום הזה משפיעות ישירות על הקשר בין ההורים לילדים, ועל רווחתם הנפשית והפיזית של הילדים לאורך זמן.

מניסיוני המקצועי, גיליתי שרבים לא יודעים את מלוא הזכויות והאפשרויות שעומדות בפניהם לאחר הגירושין. הבנה מוקדמת של העקרונות המשפטיים יכולה לסייע בהפחתת קונפליקטים ולמנוע סכסוכים מתמשכים בין ההורים.

מהי משמורת בישראל?

בישראל, משמורת מתייחסת להחלטות היומיומיות והמרכזיות בחיי הילד – איפה יגור, באיזו מערכת חינוך ילמד, ואפילו באיזה טיפול רפואי יקבל. קיימים שני סוגי משמורת עיקריים: משמורת בלעדית – בדרך כלל לאחד ההורים, או משמורת משותפת – בה שני ההורים חולקים את האחריות באופן שוויוני.

בתי המשפט בישראל פועלים לפי עקרון העל של טובת הילד. כלומר, לא בהכרח יש שוויון אוטומטי בין ההורים, אלא נשקלת טובתו הספציפית של הילד בכל מקרה. עם זאת, בעשור האחרון קיימת מגמה הולכת וגוברת לעודד הסדרי משמורת שוויוניים ככל הניתן.

במקרים רבים, גם כאשר המשמורת היא בלעדית לאחד ההורים, בית המשפט יקבע הסדרי שהות נרחבים להורה השני, כדי לשמר מערכת יחסים חזקה של שני ההורים עם הילד. תוכלו למצוא מידע נוסף אודות ההיבטים המשפטיים באתר המומחים בתחום.

הסדרי שהות: לא רק בסופי שבוע

בעבר, מקובל היה לקבוע שהילדים יבלו עם ההורה שאינו המשמורן בסופי שבוע בלבד. כיום, התפיסה השתנתה, ובתי המשפט נוטים לקבוע חלוקת זמן שוויונית יותר – כולל ימות השבוע. זאת כדי לאפשר לשני ההורים להיות מעורבים באופן פעיל בשגרת יומם של הילדים.

במשמורת משותפת, נהוג לקיים סידור של שבוע-שבוע בין ההורים או לחילופין – 2-2-3 (שני ימים אימא, שני ימים אבא, שלושה ימים מתחלפים). יש לבדוק האם יש קרבה גיאוגרפית בין הבתים, רמת שיתוף הפעולה והיכולת לתקשר בין ההורים, והשפעה פסיכולוגית על הילדים.

מהי חזקת הגיל הרך ולמה היא שנויה במחלוקת?

חזקת הגיל הרך היא עיקרון משפטי שלפיו ילד עד גיל 6 נשאר באחריותו של האם. משמעות הדבר שאם אין נסיבות חריגות, האם תוגדר כהורה המשמורן בגילים אלו. החזקה הזו עוררה דיונים רבים עם השנים, ובכמה מקרים היא בוטלה ע"י בתי המשפט לטובת משמורת משותפת.

לאחר תיקון חוק הכשרות המשפטית משנת 2016, התפתחה מגמה ברורה של צמצום החזקה, כאשר יותר ויותר שופטים בוחנים את המקרה לגופו ואינם מסתמכים אוטומטית על העיקרון הזה. המגמה היום היא לנסות לאזן בין ההורים גם בגיל הרך, כאשר מתקיימים תנאים המאפשרים זאת.

בית המשפט או הסכם הורי?

כמי שמנוסה בניהול סכסוכים בתחום דיני המשפחה, אני תמיד ממליץ קודם כל לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הורים רבים מגיעים להסכם הורי – מסמך משפטי שמפרט בדיוק את החלוקה בין ההורים: משמורת פיזית, חופשות, חגים, חינוך, בריאות, וכדומה.

כאשר שני ההורים מסוגלים לתקשר באופן בונה ולשים את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות, הסכם כזה יכול להיות גמיש יותר ויעיל בהרבה מהחלטת שופט. כמובן שהוא חייב לקבל אישור של בית המשפט כדי שיהיו לו תוקף משפטי מחייב.

זמני שהות – דוגמאות והמחשות

לדוגמה, בני זוג שהתגרשו והתגוררו באותה עיר חילקו את זמני השהות כך: שני הילדים אצל האם בימים ראשון עד שלישי, אצל האב ברביעי-חמישי, וכל סוף שבוע לסירוגין. בימי הולדת וחגים קיימת חלוקה מוגדרת מראש. הסידור הזה אפשר יציבות לילדים ומעורבות שווה של ההורים.

לעומת זאת, כשהורי הילד מתגוררים בערים שונות או במרחקים גדולים, נדרש פתרון מותאם – למשל, הסדרים מרוכזים יותר עם אחד ההורים במהלך השבוע, ופיצוי בימי סוף שבוע ארוכים וחופשות.

מזונות ומשמורת – שני נושאים נפרדים

נפוצה טעות שהורים עושים כאשר הם סבורים שמשמורת משותפת מבטלת את תשלום המזונות. בפועל, בית המשפט בוחן את מכלול הנתונים: רמת ההכנסה של כל אחד, חלוקת הזמן בפועל ואופן ההשתתפות בעלויות.

על פי פסיקות עדכניות, אם שני ההורים משתכרים באופן שווה וחולקים משמורת שווה, ייתכן מאוד שהאב לא יחויב במזונות, או שהמזונות יפחתו משמעותית. יחד עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו ויש חשיבות רבה לייצוג משפטי מקצועי לצורך בחינה נכונה של הנתונים והאפשרויות.

שינויים בהסדרים – אפשריים אך לא אוטומטיים

החיים משתנים, וגם הסדרי משמורת אינם נצחיים. מעבר דירה, שינוי בתעסוקה או שינוי במצבו הנפשי או הבריאותי של אחד ההורים – כל אלו עשויים להוביל לבקשה לשינוי ההסדר. אך שינוי כזה מחייב פנייה לבית המשפט והוכחת שינוי נסיבות מהותי.

הורים לא יכולים לשנות את ההסכם לבדם מבלי קבלת אישור שיפוטי. חשוב להבין זאת כדי להימנע מהפרות שעלולות להיחשב כביזיון בית משפט.

מה קורה כשיש חילוקי דעות?

במקרים של מחלוקות חריפות סביב נושאים כמו חינוך הילד או טיפול רפואי, ניתן לבקש מינוי של אפוטרופוס לדין או עובד סוציאלי מלווה. המטרה היא להבטיח שהחלטות מתקבלות בצורה עניינית ולא מתוך נקמה או קונפליקט הורי.

יש גם מקרים בהם מעורב בית הדין הרבני, בעיקר כאשר סוגיית הגט מעורבת בנושא המשמורת. חשוב להכיר את סוגי הסמכויות כדי לדעת היכן להתנהל ואם צריך – לערב מומחה מוסמך לגישור או משפט משפחה.

תאונות ונושאים משפטיים נוספים

לא מעט הורים מעלים שאלה חשובה – מה אם הילד נפצע או חווה תאונה בזמן שהיה אצל הורה אחד? כאן נכנס לתוקף נושא של ביטוחים. חשוב לוודא שהילדים מכוסים בפוליסת תאונות אישיות בעודם בקשר עם שני ההורים – כולל בנסיעות, טיולים, שהות בבית, ועוד.

במקרים של תביעות ביטוח, ייתכן שהשאלה מי ההורה המשמורן תשפיע על מימוש הזכויות. להרחבה בנושא זה ניתן לקרוא על פוליסת ביטוח תאונות אישיות והמשמעויות המשפטיות הנלוות לה בשעת פגיעה.

טיפים שימושיים לניהול נכון של ההורות לאחר הגירושין

• כבדו את זמני השהות זה של זו – זהו כבוד הדדי שפועל לטובת הילד
• שמרו על תקשורת עניינית – מפחית מתחים ועוזר לפתור בעיות
• עודדו את קשר הילד עם ההורה השני – גם אם קיימת מרירות אישית
• התייעצו עם אנשי מקצוע מלווים – אל תהססו לפנות לעורך דין, פסיכולוג או מגשר

הורות לאחר גירושין היא אתגר, אבל כשהיא מנוהלת נכון – היא גם הזדמנות גדולה ליצירת מערכת יחסים בריאה ויציבה לילדים. הסוד טמון בהבנה, כבוד הדדי, ומוכנות להתגמש כאשר נדרש.